הדבר הראשון שלא הצלחתי להוריד ממנו את העיניים כשהגעתי לביתה של הלקוחה, הוא הנוף עוצר הנשימה של עמק הצבעים שנשקף מבעד לחלונות דירתה הישנה בשכונת סן סימון בירושלים. כבר אז ידעתי שהמטרה הראשונה שלי במקום הזה תהיה לפתוח את הסלון ופינת האוכל ככל שניתן כדי לתת לנוף ההרים הירושלמיים להיכנס הביתה.

את הדירה הירושלמית המיושנת אך מלאת החן, תכננתי מחדש עבור אם וביתה בהתאם לעולם הערכים והתרבות שלהן. המטרה הייתה להפוך 110 מ"ר סגור ומפותל לבית מודרני, מואר ופתוח בשילוב עם סטיילינג אקלקטי של אוספי חיים. 

התכנון כלל את הריסתם של כלל קירות הפנים בבית ויצירת חלל פנימי שונה לחלוטין בהתאם לצרכי המשפחה. יצרנו חלל גדול על חשבון חדרים סגורים, מיקמנו את החדרים החדשים כך שיאפשרו רצף של סלון, מטבח ופינת האוכל אל מול הנוף המרהיב של עמק הצבעים. 

אחד האתגרים (המבורכים) בפרויקט הזה מבחינתי, היה למצוא את הדרך הנכונה לאכלס כ- 60 מטר אורך ספרים מבלי לייצר כבדות ותחושה מחניקה. הפתרון היה פיזור הספריות בכל החדרים באופן שיהפוך את הספרים לאלמנט עיצובי שמהווה חלק מהבית, ולא משתלט עליו. 

לבקשתה של הלקוחה, הבית כולו עוצב ללא שימוש באבן שיש, ובמטבח השתמשנו במשטחים מעץ איכותי שטופל בצורה מקצועית על מנת להיות מוגן ממגע מים, ובאופן שהשתלב הרמונית בתכנון המודרני של המטבח. למרות מגבלת המקום, הצלחנו לכלול את כל הפונקציות הנדרשות במטבח על-ידי הגדלת האי והכפלת הארונות תוך יצירת פינת ישיבה לארוחות היומיום. 

עיצוב הבית מבוסס על אוסף עבודות האומנות של הלקוחה, מה שנותן לבית ארומה ייחודית, והפסנתר עליו מנגנות בנות הבית קיבל גם הוא מיקום מרכזי, ומהווה בו-זמנית פריט עיצובי וחלק משמעותי מחיי היומיום.

בעיני, הפרויקט הזה הוא דוגמה מצוינת לכך שלפעמים הנוף הקיים והעולם התרבותי והיומיומי הקיים של הלקוח, מהווים כשלעצמם ערך עיצובי, ויש להשתמש בהם כבסיס לכל עבודת התכנון.

צלם:איתי אבירן